הפדרלים דופקים על הדלת של תעשיית ביטוח החיים

ביטוח חיים תמיד היה מוסדר ברמת המדינה בארצות הברית. כאשר קניתם את פוליסת ביטוח החיים לטווח ארוך, היא הוסדרה על ידי המדינה בה רכשתם את הפוליסה. כעת יש מומנטום הולך וגובר להוסיף גוף רגולטורי פדרלי לניהול תעשיית הביטוח.

למה עכשיו?

למרות שוויון הרגולציה הפדרלית מול המדינה מתנהל כבר עשרות שנים, במרץ 2008 הכריז משרד האוצר על הצעה להציע לחברות הביטוח אמנה פדרלית אופציונלית (OFC), בדומה לתעשיית הבנקאות והציע הקמת משרד פדרלי של ביטוח לאומי. חברות ביטוח, סוכנים, מתווכים ומבטחי משנה יוכלו לבחור בין רגולציה של המדינה לבין מערכת רגולציה פדרלית. במקור, משרד האוצר תיאר את הרגולציה של המדינה כמסורבלת מדי, מה שהופך את זה ליקר יותר עבור חברות הביטוח לפתח מוצרים לאומיים ויצר סיבוך עבור חברות ביטוח אמריקאיות הפועלות בחו"ל ועבור חברות ביטוח זרות בארה"ב.

מאז מרץ, העולם הפיננסי קרס. התמוטטות AIG וחבילת החילוץ הפדרלית שלאחר מכן הגבירו את החום לפיקוח פדרלי. עם העברת תוכנית הסיוע לנכסים בעייתיים (TARP), לרשות האוצר עומדים 700 מיליארד דולר כדי לנסות לייצב את השוק הפיננסי. מתוך גישה לכסף הזה, כמה חברות ביטוח (הארטפורד, ג'נוורת', לינקולן נשיונל ואגון) הציעו או נמצאות בתהליך של רכישת בנקים כדי לזכות בהקלות במסגרת התוכנית. ישנן מספר סיבות לכך שחברות הביטוח נקלעות למצוקה פיננסית: חשיפה להפסדים מהחלפת ברירת מחדל אשראי; חשיפה לאג"ח ליהמן (מאז פשטה רגל); השפל הכללי במשק; קריסה של 40% של הבורסה; שוק אשראי קפוא, ובמקרה של Genworth, מפסידים מיחידת ביטוח המשכנתאות שלהם.

בנוסף, הנשיא הנבחר ברק אובמה פעל למודרניזציה של הרגולציה ולמתן יותר פיקוח על תעשיית השירותים הפיננסיים. תעשיית הביטוח תיסחף בגל השינוי הרגולטורי הפיננסי הזה. המומנטום הוא ללא ספק בכיוון של משטר רגולטורי פדרלי שיתפוס בשנה הבאה.

מהן התוצאות עבור חברות הביטוח, יצרני הביטוח והצרכן?

היתרון לחברות הביטוח הוא שהרגולציה עשויה לפשט מערכת מורכבת. ישנן עלויות מופרזות כיום עבור ציות לחוקי המדינה. ההוצאה המיותרת של הגשת כל מוצר חדש וטפסי פוליסה ב-50 מדינות גורמת לעיכובים מיותרים בהבאת מוצרים חדשים, חדשנות ועקביות הכיסוי לשוק. הגשת מוצרים, טפסי פוליסה ורישוי הם דוגמאות לחוסר היעילות של המערכת הנוכחית. חברות ביטוח חיים יכולות גם להתחרות בחברות שירותים פיננסיים אחרות עם רגולציה מודרנית ואחידה יותר.

מתנגדי תקנה פדרלית אומרים שהיא תיצור בירוקרטיה חדשה ומיותרת. למעשה, תקנות המדינה יישארו בתחומים מסוימים כמו הגנת הצרכן וקרנות פירעון.

עבור סוכני ביטוח ומתווכים (יצרנים) שעובדים ביותר ממדינה אחת או בפריסה ארצית, אפשרות של רישיון אחד לביטוח חיים יכולה להפחית מאוד את ההוצאות והזמן הדרושים לניהול תהליך המכירה. הצורך לנהל צורות מדינה שונות, תעריפי ביטוח ותהליכים גם יוצרים רמת מורכבות והוצאות מיותרות. הפדרליזציה עשויה גם לפטור את המפיקים מניווט בהבדלי הניואנסים בתקנות ממדינה למדינה. בצד השלילי, יש שחוששים שמא יתווסף רובד נוסף של רגולציה מעיקה למה שהוא כבר תעשייה מוסדרת מאוד.

עבור צרכנים, רגולציה פדרלית עשויה להיות אספקה ​​מהירה יותר של מוצרים שהשוק דורש. מבטחים זריזים יותר יוכלו להגיב מהר יותר לצורכי הצרכן. צרכנים המתגוררים באזורי הגבול של המדינה לא יצטרכו להתעסק היכן נקנתה הפוליסה ולאיזו מדינה יש סמכות רגולטורית. אם צרכן עובר למדינה אחרת, כרגע הפוליסה שלו עדיין מוסדרת במדינה שבה רכשה את הפוליסה שלו. לחלק מהמדינות יש גם תקנות וחוקים מוזרים שמקשים על זמינות של מוצרים מסוימים או על החלפת מדיניות ללא ניירת מכבידה ושבועות של עיכובים.

הַשׁקָפָה

מערכת הרגולציה צריכה לעבור מודרניזציה. במדינות אחרות כבר יש רגולציה פדרלית. המערכת ההיברידית המוצעת של משרד האוצר עשויה להיות רק ההתחלה של הטיה לעבר יותר פדרליזציה בהמשך הדרך. בסביבה הנוכחית, הפדרלים אולי לא שברו אותו, אבל הם יקנו אותו ומכאן יסדירו אותו.

©2008, ReliaQuote שירות ביטוח, LLC

כתיבת תגובה